במהלך השנים צברתי נסיון רב בלימוד נגינה לילדים ומבוגרים וגיבשתי דרך לימוד שמבוססת על כמה עקרונות בסיסיים וחשובים:

כל תלמיד/ה הוא עולם ומלואו ושונה מרעהו
חשוב לי להכיר את אופי התלמידים שמולי באופן פרטני, הן מבחינת האישיות והן מבחינת תפיסת עולמם וללמד אותם בצורה המותאמת ספציפית אליהם. לא בצורה תבניתית ומקובעת.

לכל תלמיד/ה, מבוגר או ילד כאחד, יש תפיסה שונה וזוויות שונות להתחבר לקטע הנגינה הנלמד. המטרה שלי כמורה בכלל וכמורה לפסנתר בפרט, היא לזהות את המקומות שבהם התלמידים ירגישו את זווית החיבור הטבעית ביותר עבורם ללימוד הנגינה. למשל, ישנם תלמידים שמתחברים יותר לנגינה רגשית ופחות "שכלתנית" ומן הצד השני, תלמידים שמתחברים יותר לרציונל שעומד מאחורי הצלילים וחשוב להם להבין את ההגיון התיאורטי מאחורי מהלך מוסיקלי כזה או אחר.

השאיפה היא כמובן שהתלמידים יוכלו להתחבר גם למקומות האחרים מעבר למקום הטבעי שלהם, באופן שייתן להם ראייה רחבה כמה שיותר במהלך הנגינה וביטוי הצלילים.

לימוד נגינה על פסנתר בעזרת תמריצים חיוביים
אני מאמין שהתקדמות ותחושת בטחון והצלחה בנגינה ניתנים להשגה על ידי הדרכה נכונה לעניין שיטות האימון היעילות ביותר באימון בבית בין השיעורים. הרי בסוף השיעור התלמידים חוזרים לביתם וההתקדמות המעשית תלויה בעיקר באופן שבו הם מתאמנים, הרבה מעבר לכמות הזמן אותו הם משקיעים באימון.
כלומר - אימון עם דגש על איכות ולא כמות בלבד.

נהוג לדמיין שיעור פסנתר באופן שבו יושב מורה מאוכזב מתלמיד שטעה בנגינת תו כזה או אחר או לא התאמן מספיק. זוהי דרך לימוד שעדיין קיימת בימינו אך בעיני מחטיאה לחלוטין את המטרה. הדור שבו תלמידים ובמיוחד ילדים, יתאמנו וישימו לעצמם כמטרה שלא לאכזב את המורה כבר חלף לפני שנים רבות. מעבר לכך, מדובר כאמור בתפיסה שגויה ביסודה. אני מאמין שילדים ומבוגרים כאחד יכולים לקבל תמריץ יעיל ביותר על ידי הבנת היחס בין אימון יעיל ונכון לבין התקדמות.

כלומר- אימון יעיל ונכון = תוצאה יעילה = תחושת הצלחה = תחושת בטחון ותמריץ חיובי!

לכן אני שם דגש גדול בשיעורי הפסנתר על האופן שבו יש להתאמן ולא רק משך האימון. לעניין שיטות האימון, ניתן להכנס לדוגמאות בדף כיצד להתאמן.
 

בחירת קטעי נגינה שתלמידים אוהבים
בכל סגנון יש אינספור קטעי נגינה שניתן לבחור מביניהם. בחירה מושכלת יכולה לעשות את ההבדל בין תלמיד/ה שנלהב/ת לנגן יצירה מסויימת לבין תלמיד/ה שמרגישים תסכול וחוסר חיבור בסיסי לנגינה. כלומר, הרבה לפני ההתמודדות עם האתגרים הטכניים והאחרים שקיימים בנגינת יצירה/שיר חדשים, חשוב שתלמידים יקבלו את התמריץ הבסיסי ביותר - חיבור ואהבת קטע הנגינה הספציפי.