​הנגינה בפסנתר, כמו כל מיומנות אחרת, דורשת אימון ופיתוח.

חשוב לזכור שהדרך שבה אנו מתאמנים לא פחות חשובה ממשך האימון.
הדרך וזמן האימון בפסנתר משתנים בהתאם לסוג הקטע המנוגן, כשלכל אחד מהסוגים ישנה בדרך כלל טכניקת אימון ייחודית עבורו. חשוב להבין ולזכור שלרוב, אם נבצע עבודת הכנה נכונה ויסודית לפני תחילת הנגינה בפועל, נוכל להנות מאימון יעיל, מקדם ומספק הרבה יותר!

מהן טכניקות האימון השונות בפסנתר?
התשובה תלויה בקטע הנגינה על הפסנתר שאנו רוצים להתאמן עליו.
למשל - יש הבדלים מהותיים בין אימון על נגינה מתווים (בין אם מדובר במוסיקה קלאסית או מודרנית), לבין אימון על אלתור, טכניקה, פיתוח שמיעה, וכיוב'.
 

טכניקות כלליות:
כאמור, חלק גדול מתהליך האימון על הפסנתר הוא הכנה נכונה המתבצעת לפני תחילת הנגינה בפועל, לפי השלבים הבאים:

1. חלוקה למקטעים:
זהו שלב ראשוני חשוב מאוד.
מבחינה פסיכולוגית, החלוקה למקטעים יוצרת בעיני המנגן את הרושם שמדובר במקטעים קטנים שכל אחד מהם קצר יותר ועומד בפני עצמו, לעומת מצב של נגינת כל אורך הקטע/יצירה מתחילתו ועד סופו ללא עצירה וכתוצאה מכך, ללא בקרה והסקת מסקנות נכונה בנוגע לחלקים שדורשים דגשים והתייחסות מיוחדת.
רצוי לקבוע את תחומי המקטעים על פי קריטריונים ראשוניים כמו רמת הקושי של כל מקטע (ככל שהמקטע יותר מורכב ודחוס, נחלק אותו לחלקים קטנים יותר), על פי תחומי המשפטים המוסיקליים שבו, על פי חזרה על מקטעים שכבר הופיעו וכיוב'.
המטרה העיקרית במסגרת תהליך העבודה עם המקטעים, היא להגיע לבטחון בנגינה על הפסנתר בכל מקטע בנפרד, חיבור המקטעים והגעה לבטחון בנגינה על הפסנתר בנוגע לכל הקטע עצמו.
לאחר החלוקה למקטעים, כדאי לבצע בנוסף את הפעולות הבאות לפני שניגשים ל-"נגינה המקטעית" בפועל:
ראשית, לעבור על כל מקטע "בעין" על מנת להבין פרטים אלמנטריים כמו:
א. משקל היצירה (3/4, 4/4, 6/8 וכיוב'...)
ב. סימני ההיתק והסולם המתקבל מכך.
ג. טמפו היצירה (מהירות הנגינה המתבקשת).
ד. עוצמות הנגינה המתבקשות.
ובנוסף, לזהות פרטים חשובים כמו:
ה. מבנה המקטע והחלקים שחוזרים על עצמם ו-"מורידים" מנטל הלימוד הראשוני, ככל שאלו קיימים (כך נוכל לגלות למשל שחלק X וחלק Y זהים).
ו. מהלכי התווים וגבולות הגזרה שלהם בכל מקטע.
ז. האצבוע והרצף ההגיוני שלו על הפסנתר (כלומר- איזו אצבע לשים על איזה תו).
ח. התבניות הריתמיות, ועוד.

2. למחוא את התבניות הריתמיות של כל מקטע, ללא קשר לגובה התו.

3. לנסות לשיר את המקטע - דבר התורם לפיתוח השמיעה וקריאת התווים.

4. לנסות להבין ככל הניתן את הרקע למטלת הנגינה, ולנסות לשאוב השראה מתאימה.

ככל שנבצע עבודה הכנה טובה יותר לפני הנגינה בפועל על הפסנתר, נוכל להנות מחווית נגינה ראשונית טובה יותר שתעניק לנו תחושת בטחון חיובית. לכן, לאחר עבודת ההכנה, יש לנסות לנגן על הפסנתר בכל יד בנפרד לפי החלוקה למקטעים, לאט, ותוך מתן דגש על המקומות המאתגרים יותר שדורשים מיקוד באופן מיוחד כדי לצלוח אותם (ניתן לקרוא עוד בעניין זה בעמוד פסיכולוגיית הנגינה בפסנתר).

אימון מהנה ומוצלח!